למושג תקווה יש מקום במחקרים בפסיכולוגיה חיובית בפסיכיאטריה ובסיעוד מאז 1950, כשתקווה הוצעה כבעלת תפקיד תרפוייתי חשוב במחלות סופניות וחמורות הן עבור חולים והן עבור בני משפחותיהם. תקווה דווחה כחשובה להתמודדות יעילה, קבלת החלטות, הסתגלות פסיכו סוציאלית, איכות חיים ואפילו בקידום בריאות אצל החולים הללו. במחקרים בפסיכיאטריה תקווה הוצגה כתורמת ליעילות הטיפולית, כשאובדן התקווה מנבא אובדנות. התקווה קושרה גם עם עמידות אישית וגם עם אפקט פלצבו. בעשורים האחרונים, מקבל המושג תקווה תשומת לב
.png)
