Hope in psychiatry: a review of the literature. Schank,B; Stanghellini,G; Slade,M.

October 2, 2017

 

למושג תקווה יש מקום במחקרים בפסיכולוגיה חיובית בפסיכיאטריה ובסיעוד מאז 1950,

כשתקווה הוצעה כבעלת תפקיד תרפוייתי חשוב במחלות סופניות וחמורות הן עבור חולים והן עבור בני משפחותיהם.

תקווה דווחה כחשובה להתמודדות יעילה, קבלת החלטות, הסתגלות פסיכו סוציאלית, איכות חיים ואפילו בקידום בריאות אצל החולים הללו.

במחקרים בפסיכיאטריה תקווה הוצגה כתורמת ליעילות הטיפולית, כשאובדן התקווה מנבא אובדנות. התקווה קושרה גם עם עמידות אישית וגם עם אפקט פלצבו. 

בעשורים האחרונים, מקבל המושג תקווה תשומת לב הולכת וגדלה בהקשר של החלמה בפסיכיאטריה. תקווה מזוהה באופן עקבי כמפתח למסוגלות. כמו כן, הן כטרייגר לתהליך החלמה והן כגורם משמר.

במחקרים ובעבודות שונות הוצע שאנשי המקצוע יתפקדו כ"מחזיקי התקווה". 

נדרשת הגדרה ברורה ויעילה לתקווה והצעה לאמצעי מדידה מתאימים על בסיס הגדרה זו. 

 

מטרת המחקר הנוכחי: 

  1. לזהות הגדרה לתקווה שנמצאת בספרות הרפואית ולהציע הגדרה לשימוש בבריאות הנפש.

  2. לזהות מדדי הערכה לתקווה שיתאימו לשימוש במחקרים בבריאות הנפש.

  3. לסכם את העדויות הקיימות לחיבור בין תקווה ותוצאות קליניות עם מטופלים בברה"נ.

 

במחקרים ובעבודות שנבדקו במחקר הנוכחי נמצאו 49 הגדרות לתקווה. 

הגדרות ספציפיות לתקווה כללו: תופעה חיונית חיובית התורמת ליחיד, מצב תודעה, כוח פנימי, אנרגיה, כוח דינמי של החיים, מצב ריגשי/מוטיבציוני, גישה ריגשית, רגש חיובי, אמונה, העצמה, מידה של אופטימיות, והכי נפוץ – ציפייה. 

מה שעבר בין כל ההגדרות הוא שתקווה היא דינמית, משתנה, מגוונת ומתייחסת לעתיד (יכולה להיות קשורה למצב עכשווי שלילי כגירוי וגם לנסיון העבר כגון – התמודדות מוצלחת). 

חתך של ההגדרות כולל פעילות אישית וגישה אינדיבידואלית (כגון – אנרגיה, מוטיבציה, רגשות חיוביים, הומור, אופטימיות, אומץ, סבלנות, הערכה עצמית וכוחות אגו), וכוחות סביבתיים/מצב בריאות/מערכות יחסים (כגון: משפחה, חברים, טיפול מקצועי, דתיות/רוחניות). במיוחד במקום שבו יחסים היו קשורים עם משמעות, מטרה, אמון וביטחון. 

לא נמצאו אפקטים שליליים לתקווה. לתקווה יש אפקט חיובי או נטרלי על סימפטומים דיכאוניים, חרדה, לחץ התמודדות ותחושת רווחה.

 

הגדרה לתקווה שהגדירו החוקרים לאור הסקירה: צפייה מוקדמת, מכוונת לעתיד (לפעמים, אבל לא תמיד, מתקבלת מנסיון שלילי כגון מחלת נפש), לכיוון מטרה ערכית אישית, מערכות יחסים או רוחניות שיתנו:

1. משמעות, 

2. באופן סובייקטיבי נחשבת ראלית או אפשרית.

3. נשענות על פעולה או אפיונים אישיותיים (לדוגמא – אומץ , שלווה), או על כוחות חיצוניים (כגון- נגישות למשאבים).            

לתקווה ארבעה מרכיבים: 

1.      ריגשי – אמון, ביטחון, הומור, רגשות חיוביים.

2.      קוגניציה – השענות על נסיון העבר, הצבת מטרות, תכנון והערכה של הצלחה מצופה.

3.      התנהגותי – פעילות אישית ומוטיבציה.

4.      סביבתי – זמינות משאבים, טיפול רפואי, מערכות יחסים. 

 

בקיום האנושי משמעות התופעה היא בשילוב עבר, הווה, ועתיד. 

 

תהליך ההחלמה בברה"נ מבוסס בדר"כ על הפגה של חוסר המשמעות או תרומה של משמעות חדשה לנסיון העבר של היחיד.  הגיוני שתקווה נדרשת להחלמה. 

זוהו 32 אמצעי מדידה לתקווה אבל אף אחד מהם לא היה בשימוש מספיק נרחב במחקרים פרוספקטיבים. 

לתקווה כקונספט דיאגנוסטי כדאי שתהיה אפליקציה מיוחדת לברה"נ, שתתיחס לחשיבות התרפויטית של נוכחות התקווה. 

קיימת אפשרות שהימצאות של תקווה מכילה חיים טובים יותר והרגשת רווחה נפשית טובה יותר. 

 

במהלך התערבות חשוב לזכור את הכוחות שיש בתקווה וחשוב לקדם אותה ולחזק אותה. 

התערבויות לקידום תקווה יהיו בוודאי יעילות כאשר יהיו מכוונות לארבעת המרכיבים: הקוגנטיבי, ההתנהגותי, הרגשי והסביבתי. לכן, התערבויות מסורתיות כמו: תרפיות חינוכיות, מכוונות מטרה, מכוונות לפתרון בעיות, התנהגותיות-קוגנטיביות צריכות להיות מחוזקות ע"י סוגים אחרים של פעילויות מטפלים. 

צריך לחזק מערכות יחסים חדשות, כולל עם הרשת החברתית החדשה ולעודד למידה מהנסיון (גם של אחרים) וחיזוק הזהות.יש לתמוך באנשים לפתח עולם רוחני, ולגלות תגובות חיוביות לחיפוש משמעות בנסיון של האדם. האלמנט האחרון מציב אתגר בפני אנשי המקצוע בברה"נ המתייחסים למחלה כרונית. נדרשת פורמולציה אחרת מאשר הסתכלות דרך המחלה להבנת הנסיון, כגון: משבר רוחני, תרבותי. 

 לבסוף, נדרש הסבר טוב יותר של כוחות סביבתיים המשפיעים על התקווה. 

יש להעצים נגישות למשאבים קהילתיים . נגישות ושיתוף בקהילה הינם משאבים משמעותיים של תקווה. 

מתן כבוד למגבלות הייחודיות ולקיחה בחשבון את האישיות, מבטיחים שמטרות יוערכו באופן אישי. 

שני המדדים העיקריים לתקווה במחקרים מבוססים על התאוריה על תקווה של שניידר. 

 

הסקלה המתאימה ביותר להגדרה שנתנו החוקרים במאמר זה לתקווה, היא הסקלה של מילר הכוללת שאלות שמשקפות תוכניות לעתיד, גמישות ויכולת להגיע למטרות, כמו גם שאלות על מערכות יחסים, תמיכה, אהבה ומשמעות.היא מאפשרת לתקווה  להיות לא רק בהתייחס לשיפור אלא גם כהמשך למצב טוב. 

(תרגום חופשי). 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

Hope in psychiatry: a review of the literature. Schank,B; Stanghellini,G; Slade,M.

October 2, 2017

1/1
Please reload

Recent Posts
Please reload

Archive
Please reload

Search By Tags

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

הוסטל צעירים ענבלים חיפה : 04-8640453054-5825593

דיור מוגן ענבלים חיפה : 04-8667998​ / 052-8481100​
דיור מוגן ענבלים חדרה: 04-6210151 / 054-8339699
קהילה תומכת לצעירים ענבלים חדרה : 04-6220070 / 052-7462727

קהילה לנפגעות טראומה מינית: 054-8708868

קהילה לנפגעות טראומה מינית חיפה: 04-8577684 / 052-7462828

קהילה לנפגעות טראומה מינית נתניה: 09-8865988 / 054-5339475

הנהלת ענבלים:   04-6533522

mali@theinbalimhome.com

inbalimisradgila@gmail.com

כל הזכויות שמורות לענבלים - דיור לנפגעי נפש צעירים בישראל | עיצוב ובניית אתר: Eilat.creative design